לא תמיד קל לעזוב מקום עבודה. הפחד מפני הלא נודע והחרדה הכלכלית עלולים לגרום למועקה כבדה. ולעתים, בנוסף לשלל התחושות הנלוות, קורה שנתקלים במכשול נוסף ולא צפוי: סעיף אי-תחרות. אותו סעיף שעליו חתמנו (יחד עם שאר הסעיפים בהסכם העבודה) כשהתחלנו לעבוד - ושעכשיו יוצר לנו משוכה חדשה שעליה לא חשבנו כשהתפטרנו או פוטרנו.

ככל שעולים בהיררכיה הארגונית – יודע כל מנהל - הולכת הפירמידה ומצטמצמת. בדרגים הבכירים יש מטבע הדברים פחות תפקידים לאיוש (לתפקידי מתכנתים, לדוגמה, יש יותר תקנים מאשר למנהלי פיתוח), וכשמוצעת משרה חדשה התחרות בהכרח קשה יותר. 

נראה כי הכול כבר נאמר על הצרה הצרורה הזו - היעדר ניסיון תעסוקתי (בכלל) ובעולם ההיי-טק (בפרט). בוגרי מסלולי לימוד יוקרתיים, אשר במשך שנים מלצרו עצמם לדעת והגישו תרגילים מסובכים רק כדי לקבל תואר ולהתברג בחברת היי-טק כזו או אחרת, מוצאים עצמם שוב ושוב מול מודעות הדורשות ניסיון שאין להם. פשוט אין. חודשים ארוכים של שיטוטים, ניסיונות שכנוע, היענות להצעות עבודה מבזות... סיפור מוכר ומייאש.

ביקשתם העלאה במשכורת ונעניתם בשלילה? יכול להיות שיש לכם בוס קמצן, אך גם מאוד יכול להיות שלא ביקשתם כמו שצריך. לשיחה עם המעסיק על העלאה במשכורת כדאי להגיע מוכנים ככל האפשר – ובינתיים הכירו את המשפטים שכדאי להימנע מהם:

חברות רבות משקיעות מאמצים ומקצות משאבים כדי להעלות את המוטיבציה בקרב העובדים ולהעצים את החברויות ביניהם. אין זה סוד שקשרים חברתיים בריאים במקום העבודה מעלים את התפוקה הארגונית, ועל כן ההשקעה הזו, בסופו של יום, משתלמת לעובדים ולארגון כאחד. 

גם זה חלק מהחיים: לאחר תקופה (קצרה או ארוכה) במקום העבודה הגיע הזמן לעזוב. לפעמים זה קורה כי אתם רוצים לשנות ולרענן, לפעמים אתם כבר לא יכולים לסבול את הבוס, ולפעמים זה פשוט לא תלוי בכם – הבוס החליט שדרכיכם ייפרדו...

יש משפט האומר: "האישיות שלך יכולה לפתוח דלתות, אבל רק אופי משאיר אותן פתוחות". כשאדם נכנס למקום עבודה חדש, הקולגות והמעסיק שלו מבינים לאט-לאט מי הוא באמת ומהן תכונות האופי שלו. אין, כמובן, אדם מושלם - אך יש כמה תכונות אופי שכדאי שיהיו לכם (או לכל הפחות שתנסו 'לעבוד על עצמכם' ולהתנהל לפיהן), שכן מעסיקים אוהבים עובדים בעלי תכונות אלו ונוהגים לתגמל אותם לאורך זמן. הכירו את התכונות שמעסיקים אוהבים: 

תהליכי גיוס למקומות עבודה חדשים הפכו עם השנים להיות כה ארוכים ומתישים, עד כי מועמדים רבים המתקבלים לעבודה מרגישים כי עברו בהצלחה את המבחן והגיעו למנוחה ולנחלה - ובאופן טבעי 'מורידים הילוך' ואינם מקפידים על התנהלותם או על לשונם כמו בשלבי המיון. 

נקווה שאף אחד לא יחווה זאת על בשרו, אך המציאות מלמדת שזה קורה לא מעט: חברות רבות אינן מצליחות לשרוד, מפסידות כסף ומתחילות לגסוס לאט-לאט. לא נעים לחזות במותה של חברה, ועוד פחות נעים להיות העובד שמגלה שאין לו היכן לעבוד. אז רגע לפני שסוגרים את הבסטה, קבלו כמה סימנים מחשידים שיעזרו לכם להבין איפה הדברים עומדים:

מהלכים מסוכנים בקריירה, לימודי "מה-חשבתי-כשהלכתי-ללמוד-את-זה", ויכוח מיותר עם הבוס או אפילו בחירות לבוש גרועות בעבודה - כולנו עושים בחירות מוטעות מדי פעם (בתקווה שלא יותר מדי...) במהלך הקריירה שלנו, ואחר כך צריכים לחיות עם התוצאות.