בלוגים

מחפשים את השלב הבא בקריירה?
שלחו קורות חיים, אנחנו נדאג לכל השאר.
העלו קובץ קורות חיים:
נא לבחור קובץ
קובץ אינו בפורמט תקין (doc, docx, pdf,) או גדול מדי
צרף פרופיל LinkedIn
ואנו נחבר אותך למשרות חמות בסטארטאפים שמפתחים את העתיד

מוזמנים למבחן טכני בראיון עבודה? 6 עובדות שכדאי לדעת עוד לפני

יום ראשון 06 ספטמבר 2020

כל מהנדס תוכנה, יודע שאחד משלבי הסינון הראשונים לצורך קבלה לעבודה הוא שלב המבחן המקצועי. בין אם מבחן על מחשב, על דף או על לוח לבן- כך או כך, כנראה שאין דרך לעקוף את השלב הזה.

אגב, המבחן הטכני הראשון נוצר די מזמן, אי שם בשנת 1950 בפאלו אלטו בחברה בשם "שוקלי סמיקונדוקטור" וזה קרה כשנוצר הצורך לבחון באופן כמה שיותר זריז את הכישורים האנליטיים, הפוטנציאל והאינטליגנציה של מועמדים לעבודה. אחת השאלות במבחן הראשון הזה הייתה: יש לך 8 מטבעות וכולם זהים במראה שלהם, פרט לאחד שהוא קצת קל יותר. גלה איזה מטבע הוא הקל יותר על ידי ביצוע של 2 שקילות בלבד על מאזני שקילה. הטכניקה הזו של סינון מועמדים שפותחה בחברת שוקלי אומצה בהמשך, בשנות ה-90, על ידי חברה שכולם מכירים: חברת מייקרוסופט. זה קרה כשנוצר הצורך לגייס לחברה כמויות גדולות של מפתחים וכמה שיותר מהר, תוך כדי שמירה על תהליכי סינון אחידים.

מאז ועד היום עברו המבחנים הטכניים מגוון של שינויים – אך עצם קיומם תמיד נותר.


אם כך, תשאלו: מה צריך לקרות במבחן כזה בכדי שבסוף הראיון המראיין ישאג בשמחה "יוריקה, מצאתי!" וירוץ למחלקת המש"א כדי שיכינו לכם הסכם עבודה? חברה בשם interviewing ניתחה מידע שהתקבל מאלפי מבחנים מקצועיים שעברו מפתחי תוכנה והגיעה למספר תובנות מאוד מעניינות שעשויות לענות על השאלה הזו.

הנה 6 מסקנות על מבחנים מקצועיים בראיונות עבודה:

הכנה מקדימה היא יתרון
אי אפשר להתחיל מבלי לציין את העובדה הבסיסית שמי שמתכונן מראש למבחן מקצועי מעלה מאוד את הסיכוי שלו לעבור אותו בהצלחה. מנתונים שנאספו מ- 3000 מבחנים מקצועיים נתגלה שמפתחים שכבר נתקלו מראש בשאלה כלשהי וניסו לפתור אותה היו בעלי סיכוי גבוה ב- 16.6% לענות עליה בהצלחה מאשר אלו שנתקלו בשאלה הזו בפעם הראשונה בראיון עצמו.

שפת הפיתוח לא משפיעה על הסיכוי להצליח במבחן
החוקרים תהו אם לשפת הפיתוח, שבה נבחן המועמד, יש השפעה ישירה על רמת הקושי של המבחן. למשל, אולי קל יותר להצליח במבחן ב- PYTHON מאשר במבחנים ב JAVA. המסקנה שהגיעו אליה היא שלשפת הפיתוח הנבחרת אין השפעה על הסיכוי להצליח יותר או פחות במבחן.


הקשר שבין היכולת הטכנית לבין התקשורת הבינאישית

האם יש קשר בין יכולת ניסוח והעברת מסרים לבין ידע טכני? כנראה שכן... במחקר נתגלה שנדיר למצוא מפתח בעל ידע טכני מעולה, שאיננו יודע גם להסביר את הדרך שבה בחר לפתור את הבעיה ולמה עשה את מה שעשה. וזה כמובן עובד גם בכיוון ההפוך- ככל שאתם פחות טובים מבחינה טכנית, כך תתקשו יותר להסביר במילים את התהליך המחשבתי שביצעתם וכך תיצרו את הרושם שיכולת התקשורת שלכם טובה פחות....


האורך לא קובע

מכירים את הראיונות האלה שלא הספקתם לעכל שהם התחילו והופה- לפני שהספקתם להגיד ג'ק רובינזון הם כבר הסתיימו? האם זה סימן טוב או שבדיוק להיפך? האם הייתם עד כדי כך גרועים שהמראיין החליט לסיים עם זה תוך 10 דקות או שמדובר בסיבה אחרת שבכלל לא תלויה בכם? אז יש כאלה שיטענו שככל שראיון העבודה קצר יותר- זהו סימן מובהק לכך שהוא כנראה לא הלך טוב, אבל, המחקר גילה שהאורך בכלל לא קובע ולא מרמז בשום אופן על ההצלחה או הכישלון בראיון העבודה: בעוד שהאורך הממוצע של ראיון טכני של אלו שכן התקבלו לעבודה היה 51 דקות, האורך הממוצע של ראיונות טכניים שלא הובילו לקבלה לעבודה היה 49.95 דקות. הבדל קטן מידי בכדי לייחס לזה משמעות כלשהי.

וכמות הקוד בהחלט קובעת
מצד שני, נמצא הבדל מובהק בין כמות הקוד שנכתב במבחן טכני של מועמדים שהתקבלו לעבודה לבין כמות הקוד שכתבו מועמדים שלא התקבלו. מועמדים שמתקבלים לעבודה כותבים הרבה יותר קוד מאשר אלו שלא (2045 תווים לעומת 1760, בהתאמה).


האם משנה אם הקוד בסוף עובד, או שלא?

רבים מניחים שזה לא משנה אם הקוד שכתבתם במבחן מקצועי עובד בסופו של דבר, משום שהדרך לדעתם היא זו החשובה, משמע, הלוגיקה והיכולת לגשת לבעיה ולמצוא לה פתרון. האם ההנחה הזו נכונה? האם מפתח שכתב קוד שיש בו המון טעויות syntaxיכול למרות זאת להתקבל לעבודה? מהמחקר נתגלה שלמועמדים שכתבו קוד שרץ חלק יש סיכוי גבוה יותר להתקבל לעבודה מאשר האחרים, כך שהדרך חשובה, אבל גם השורה התחתונה.


לסיכום, לקראת המבחן המקצועי הבא, זכרו: התכוננו היטב ונסו לפתור כמה שיותר בעיות לפני הראיון, למדו לתקשר במילים את דרך החשיבה שלכם ושימו לב גם לפרטים הקטנים וגם לשורה התחתונה- כי כדי שאתם תתקבלו לעבודה, כדאי עוד לפני כן שהקוד שלכם יעבוד...

יצירת קשר


support@sqlink.com ר"ג: 03-6111444, ירושלים: 03-6111480 03-7525777 סניף רמת גן: רחוב מנחם בגין 11, מגדל רוגובין-תדהר סניף ירושלים: עם ועולמו 3, גבעת שאול, קומה 2 מנחם בגין 11 , רמת גן , מגדל רוגובין – תדהר, תא דואר: 20, מיקוד: 52681
המאמץ עלינו!
שלח קו"ח ותתחיל לקבל הצעות עבודה בדיסקרטיות
בחר קובץ קו"ח
נא לבחור קובץ
קובץ אינו בפורמט תקין (doc, docx, pdf,) או גדול מדי